תשע בעיות נפוצות בהנקה – והדרכים להתמודד איתן

1 אוגוסט, 2021

הנקה היא פעולה טבעית, אך מאתגרת עבור הרבה מאד אימהות. לעיתים, אימהות נתקלות בקשיים ובבעיות שונות, כמו כאבים בפטמות, גודש ומציאת תנוחה נוחה להנקה.

בעזרת תמיכה טובה, ידע חיוני ונחישות בהנקה תוכלי להתגבר על האתגרים שבתקופה הראשונית, ליהנות מחוויית ההנקה ולהניק למשך פרק הזמן בו תבחרי.

יועצות ההנקה המוסמכות (IBCLC) של מלון בייבי ליס תומכות בכן, אימהות טריות, בהדרכה יומיומית בזמן האירוח במלון. בכתבה זו הן סוקרות את הקשיים הנפוצים בהנקה והדרכים להתמודד איתם.

 1.מיעוט חלב

החשש הגדול של אימהות בתחילת ההנקה קשור לכמויות החלב שהן מייצרות ולכמות החלב שהתינוק מקבל מהן. בימים הראשונים לאחר הלידה החלב הוא מסוג קולוסטרום ומגיע בכמות קטנה יחסית וזו בדיוק הכמות שהתינוק זקוק לה, יש אמהות שאינן מרגישות או רואות את החלב וחושבות שאין להן חלב, אך כאמור הקולוסטרום מגיע בכמות מאוד קטנה וזה שלא הצלחת לראות את החלב לא אומר שהתינוק אינו מקבל מספיק חלב.

הנקה בימים הראשונים חשובה ויכולה להשפיע על ייצור החלב גם בהמשך. עם זאת, על פי רוב אפשר להעלות את כמויות החלב גם בשלב מעט מאוחר יותר.

מצבים קליניים מסוימים עלולים להוביל למיעוט בייצור החלב, ובמקרים נדירים הקושי בייצור החלב נובע מסיבה לא ברורה.

כדי לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב יש לשקול אותו בשבועות הראשונים ולוודא עלייה תקינה במשקל.

בשלושת הימים הראשונים לחייהם רוב התינוקות מאבדים ממשקל הלידה שלהם עד כ -10%, ולאחר השחרור מבית החולים מתחילים לעלות במשקל.

עד גיל שבועיים תינוק אמור לחזור למשקל הלידה שלו. ומרגע זה הצפי הוא עלייה של כ-30 גרם ביממה.

בכל מקרה שמתעורר ספק לגבי קצב העלייה במשקל התינוק או לגבי כמויות החלב, מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה.

יועצת הנקה תוכל לאבחן את החיבור לשד, את כמויות החלב שהאם מייצרת ואת יעילות פעולת היניקה של התינוק.

שאיבה במשאבת חלב בין ההנקות יכולה להוסיף גירוי לשד ולהגביר את ייצור החלב.

2. גודש

לאחר הלידה, בדרך כלל ביום השלישי, השד מתחיל לייצר חלב (ולא רק קולוסטרום).

אימהות רבות מרגישות שינוי מאסיבי בשד – הוא גדל ומרגיש כבד וחם. זהו מצב אופייני ליממה. לעיתים קרובות, השד מתמלא מהר יותר מאשר התינוק מצליח לינוק, וכאשר אינו מתרוקן היטב, השד מרגיש נוקשה בחלקו או בכולו. זהו מצב של גודש. רצוי לטפל בגודש בהקדם, גם על מנת להקל על הכאב ולהקל על התינוק להתחבר, וגם על מנת למנוע החמרה למצב של דלקת בשד.

פעמים רבות, כאשר נשים חוות גודש בשד, תהיה גם בצקת באזור העטרה. רצוי להפעיל לחץ עדין מסביב לפיטמה – "דחיפה" פנימה של הבצקת, וכך יהיה קל יותר לתינוק להתחבר ולחלב להשתחרר.

טיפול בגודש – הנקות תכופות, בשינוי תנוחות. אם אין אפשרות להניק, יש לשאוב בהתאם לכמות שהתינוק צורך.

בין ההנקות אפשר לעסות את השד, על מנת להניע את החלב, ולסחוט ידנית להקלה, במידת הצורך.

מומלץ לשים קומפרסים קרים באזורים הגדושים למשך עד 20 דק' (ניתן להשתמש בחיתולים חד-פעמיים שמרטיבים ומקפיאים).

רותי מירז, יועצת ההנקה מסבירה ומרגיעה שגודש בד"כ אמור לעבור תוך מספר ימים, ולא לחשוש לשאוב את החלב להקלה על הגודש, במידה והתינוק אינו מרוקן את השד.

3. כאבים בפטמות

כאבים בפטמות יכולים לנבוע ממגוון סיבות, והנפוצה שביניהן – חיבור לא מיטבי, שיכול לגרום לפצעים.

סיבות נוספות יכולות להיות לשון קשורה, א-סימטריה בחלל הפה של התינוק. רוב הפצעים יעברו אם נוודא חיבור נכון לשד.

אפשר להניק במספר רב של תנוחות, בכולן חשוב לשים לב לשבת בנוחות, להישען מעט אחורה, לקרב את התינוק אלייך, כשהאף שלו קרוב לפיטמה, והגוף שלו קרוב אלייך – בטן לבטן. לשים לב גם שראש התינוק והגוף בקו אחד (אוזן-כתף-אגן). אפשר כמובן גם להניק בשכיבה על הצד. בתנוחה זאת חשוב למקם את התינוק, כך שהפטמה קרובה לגבות.

התינוק, בתגובה למגע עם הפיטמה יעשה תנועות חיפוש, יטה את ראשו מעט אחורה ויפתח את הפה. זה הזמן לקרב אותו ולשים לב שהפטמה מכוונת כלפי החך העליון שלו (רחוק מהלשון). הסנטר שלו צריך לגעת בשד, השפתיים מופשלות החוצה במפתח רחב.

טלי בירן, יועצת ההנקה מרגיעה שכאב בזמן החיבור נפוץ בימים הראשונים, אך אמור לעבור תוך זמן קצר.

כדאי לשים לב שהפטמה יוצאת עגולה, ללא שפשוף בסיום ההנקה.

אם הכאב לא משתפר, כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה, מכיוון שכאבים בפטמות הם הסיבה השכיחה ביותר להפסקת הנקה בקרב אימהות.

4. לשון קשורה

מהי לשון קשורה?

זהו מצב שהמיתר, שמחבר את הלשון לרצפת הפה, מותח אותה ומפריע לתנועה של הלשון, ועל ידי כך מפריע לפעולת היניקה התקינה של התינוק.

לשון קשורה של תינוק עלולה לגרום פצעים וכאבים לפטמה ולהשפיע על יעילות היניקה – ובעקבותיה לפגיעה בכמויות ייצור החלב.

מה עושים במקרה של לשון קשורה?

לא בכל מקרה של לשון קשורה מומלץ להתערב. לפני ההחלטה לעבור התרת לשון כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה, שבמידה ותאבחן לשון קשורה תפנה למרפאת פה ולסת.

התרת הלשון הקשורה נעשית לרוב בגיל מוקדם מאוד, אצל מומחה פה ולסת עם התמחות בהתרת לשון. לדברי אפרת וורייט יועצת ההנקה, מדובר בהליך כירורגי קל ופשוט של חיתוך המיתר המתבצע תחת אלחוש מקומי בג'ל. מיד לאחר התרת הלשון אפשר להניק. מומלץ לחזור ולהתייעץ עם יועצת הנקה גם אחרי ההתרה כדי לשפר את פעולת היניקה ולשמור על היצמדות מדויקת ויעילה.

5. צינורית חסומה

לפעמים נוצר מצב של צינורית חסומה, והתחושה היא שאזור מסוים בשד אינו מתפנה, כאילו גוש תקוע בו. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בשד אחד וגורמת כאבים חזקים. באזור הרגיש שבו החלב מצטבר, עלולים להופיע אודם ורגישות.

מה לעשות כדי לשחרר חסימה בצינורית?

אפרת ווריט, יועצת ההנקה ממליצה להמשיך להניק גם במצב של חסימה ולפעול להקלה כדי למנוע דלקת.

– לעסות את האזור הכאוב והקשה עיסוי עמוק ולא לפחד לגעת בכאב!

– לחמם את השד ברטיות חמות או במקלחת חמה.

כדור איבופרופן (אדויל או נורופן) יכול לעזור בהפחתת הכאב. אם תוך 12 שעות אין שיפור בתחושה, מומלץ לפנות ליועצת הנקה שבמידת הצורך תפנה לרופא המתאים, לקבלת עזרה ואבחון נוסף.

6. שלפוחית חלב / בְּלֵבּ bleb

הסיבה לצינורית חסומה יכולה להיות שלפוחית קטנה בקצה הצינורית על הפטמה.

לפעמים השלפוחית נספגת מעצמה, אבל לפעמים היא חוסמת את יציאת החלב וגורמת לכאבים. מצב כזה יכול להוביל לדלקת מקומית.

מה לעשות כדי לטפל בשלפוחית?

לחמם 15-10 דקות את השד כולו, ובעיקר את הפטמה. עדיף להיעזר במים חמים (במקלחת או באמבטיה חמה לשד כולו), ומיד לאחר החימום להניק. החימום מרכך את העור, והיניקה יכולה לפתוח את השלפוחית. אם אין הקלה מידית, כדאי לחזור על הפעולות כמה פעמים.

בכל מקרה לא כדאי לנסות ולפתוח את השלפוחית, ואם הפתרונות השמרניים אינם מועילים, יש לפנות ליועצת הנקה או לכירורג שד.

7. ייצור יתר של חלב

לעיתים נדירות קיים מצב שהאם מייצרת יותר חלב ממה שהתינוק יכול לינוק. במקרים כאלה התינוק עלול להתקשות ביניקה, להשתעל ולהיות חסר שקט בזמן ההנקה וגם בין ההנקות. ייצור יתר של חלב הוא אתגר בהנקה ועלול להוביל לכאבים בשד ובפטמות.

איך מטפלים בייצור יתר של חלב? ראשית כדאי לוודא שאכן מדובר בעודפי חלב ולא בסיבה אחרת.

במצבי קיצון יש לשתף את הרופא המטפל ולערוך בירור קליני.

לעיתים הקושי נוצר מהתנהלות לא תקינה סביב ההנקה, ועל כן כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

מעבר לבירור יש לתמוך בהנקה בתנוחות אנכיות, תוך הישענות לאחור כנגד כוח הכבידה.

כדאי גם להגיע להנקה כשהשד אינו מלא מדי, ולפעמים כדאי לסחוט מעט חלב לפני הצמדת התינוק לשד.

8. דלקת בשד

יש כמה סיבות להתפתחות של דלקת – סתימה שלא טופלה, פיטמה פצועה, גודש או שילוב של כמה מהם.

בניגוד לגודש, שמתפתח בשני השדיים במקביל, בדר"כ דלקת תתפתח בצד אחד. האם יכולה לחוש כמו בזמן שפעת – חום וכאבי שרירים. השד בדר"כ יהיה אדום וכואב מאוד למגע.

טלי בירן, יועצת ההנקה מדגישה כי חשוב לדעת שאין כל חשש שהתינוק יינק בזמן דלקת.

טיפול בדלקת – כדאי לטפל בהקדם, על מנת שהדלקת לא תחריף. הכי חשוב פינוי תכוף ויעיל של חלב מהשד בהנקה ו/או בשאיבה. כדאי למקם את התינוק כך שהסנטר שלו יהיה מכוון לאזור הדלקת. רצוי לשאוב או לסחוט חלב גם אחרי ההנקה.

חשוב מאוד לנוח ולשתות הרבה. כדאי לחמם את השד לפני הנקה, ואם מרגישה שנעים – לקרר אחרי הנקה.

אפשר לקחת משככי כאבים שהינם נוגדי דלקת (נורופן/אדוויל).

אם התסמינים נמשכים מעל 24 שעות, או שהינם חריפים מאוד, יש צורך במתן אנטיביוטיקה, ועל כן יש לפנות לרופא לקבלת מרשם. מרבית סוגי האנטיביוטיקה מותרים בהנקה.

9. פטריה

פטריה יכולה להתפתח אצל האמא ו/או אצל התינוק. לא תמיד ניתן יהיה לראות סימנים אצל שניהם. אצל התינוק ניתן לראות שכבה לבנה על גבי הלשון, או בחלקים אחרים בפה, שלא ניתן להסיר בעזרת גזה/חיתול נקי. גם תפרחת חיתולים יכולה להעיד על הימצאות פטריה. האם יכולה לחוש תחושת שריפה/ דקירות בפיטמה או בשד עצמו, בזמן הנקה ו/או בין ההנקות. לעיתים הפיטמה תראה ורודה מבריקה או מראה קשקשי. סיכון יתר לפטרייה קיים אצל מי שיש לה נטייה לזיהומי קנדידה, ואם התינוק או האם קיבלו אנטיביוטיקה.

חשוב לטפל במקביל באמא ובתינוק. הטיפול הקונבנציונלי ידרוש בדיקת רופא ילדים, ומתן טיפול אנטי פטרייתי: דקטרין אורל ג'ל למריחה בפה התינוק, ומשחת דקטרין למריחה על הפטמות.

ניתן לעשות שטיפות של הפיטמה בתמהיל של כף חומץ תפוחים אורגני בכוס מים, ולמרוח שמן קוקוס אורגני בכבישה קרה.

על מנת למגר את הפטריה, טלי בירן, יועצת ההנקה ממליצה להרתיח את כל מה שבמגע עם חלב אם ו/או פה התינוק: בגדים, מצעים, חלקי משאבה, בקבוקים, מוצצים. מה שלא ניתן להרתיח יש לטבול בחומץ ו/או לשים בשמש.

אמהות שאובחנו עם פטריה יכולות לקחת פרוביוטיקה, ולהמנע ממזונות כמו סוכר לבן, קמח לבן ואורז לבן.

 

המאמר נכתב בעזרת יועצות ההנקה של מלון בייבי ליס: רותי מירז, טלי בירן ואפרת וורייט – שלושתן יועצות הנקה מוסמכות IBCLC

בבלוג של בייבי ליס תוכלי למצוא כתבות שבדיוק מעניינות אותך, אמא חדשה ומהממת!
אינסטגרם
Instagram did not return a 200.
המומחים שלנו מדברים
Play Video Play Video Play Video