תכניסי את עצמך לרשימת הדברים שאת צריכה לעשות אחרי הלידה!

12 ינואר, 2020

כשמדריכת הורים הופכת לאמא בפעם השלישית, היא כבר יודעת מה טוב לה. שאלנו את דפנה יודפת מה עזר לה בהתמודדות עם הילדים.

זמן קצר לפני לידת ילדה השלישי, דפנה יודפת, מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, נזכרת בתקופה שאפפה את הלידה הקודמת, לפני כשלוש שנים. "הרבה חששות ליוו אותי באותה עת", היא מתוודה. "שאלתי את עצמי איך הבן הבכור יקבל את זה שמצטרפת אליו אחות, את זה שכבר לא תהיה לו בלעדיות. אני הקטנה מבין ארבעת ילדיהם של הוריי, כך שמעולם לא חוויתי מה זה לקבל אח חדש".

דפנה גייסה את הכלים המקצועיים שברשותה כדי להתמודד עם הסיטואציה בצורה מיטבית. "איתי היה בן שנתיים וארבעה חודשים בזמן הלידה. שוחחנו על הנושא, קראנו ספרים ואיפשרנו לו להביע כל רגש. גם חוסר שביעות רצון מהמצב הוא תחושה לגיטימית. הייתי באמפתיה גם לרגשות הפחות מתוקים. לדוגמה, היה לו קשה בתקופה שאחרי הלידה עם העובדה שאני לא פנויה אליו כבעבר ויש צורך להתחשב בעוד צרכים בבית".

איך התמודדת עם זה?

"אפשרתי לו להיות שותף, תורם ומשמעותי. רציתי שהוא יבין שהוא ממש נחוץ לי והוא יכול לבחור – הוא לא חייב – אם הוא רוצה להיות שותף. הוא היה עומד לידי ומקלח, הוא זרק חיתולים משומשים לפח, הוא הגיש מוצץ. במקביל, דאגתי לזמן איכות איתו אחת על אחד, שהוא ידע עליו מראש. לדוגמה, תכננו שאחר הצהריים, זה זמן טיטי-אמא, שבו נעשה משהו שחביב עליו. ההנחה שלי הייתה שכשהוא מקבל את תשומת הלב שהוא זקוק לה הוא לא יצטרך לדרוש אותה בדרכים פחות נעימות – לו ולי".

לקראת לידה שנייה או שלישית, מה חשוב שהאמא תדע?

"שלילדים הגדולים יש צורך פסיכולוגי טבעי. אני מאמינה כי התנהגות היא שפה ואם ילד מתנהג בדרך לא נאותה, שיוצרת אצלנו כהורים תסכול, כעס, אכזבה, זה בגלל שהוא כרגע זקוק ל'מסכת החמצן' שלו. הוא לא עושה כרגע נגדי אלא בעד עצמו, כדי לחוש עם עצמו יותר טוב . אנחנו, כהורים, לא יכולים לנתק את מסיכת החמצן הזאת עם הגעתו לעולם של ילד נוסף.

התפקיד ההורי שלנו הוא להמשיך לדאוג להזנה נפשית ורגשית בצורה יצירתית ומודעת, וזה מאתגר! כהורים מובילים ומנהיגים – ולא נגררים – אנחנו צריכים לייצר את בועות האוויר האלה לאורך השבוע, שמאפשרות לילד להיטען בזמן איכות, בתחושה שהוא משמעותי ובעל ערך בבית. כשאח או אחות חדשים מצטרפים למעגל המשפחה, מקומם של הילדים הגדולים מתערער וזה עלול 'לכאוב להם' בתחושת השייכות, מה שיכול להוליד 'התנהגות דווקאית'".

חלק חשוב בתהליך ההתמודדות עם הילדים קורה במלונית, כשהם פוגשים לראשונה את האח/ות החדש/ה. "עוד לפני הלידה של נועה, הכנו את איתי לכך שאחרי הלידה הוא יפגוש אותנו במלונית, שבה גם הוא היה כשהוא נולד. הכנו אותו לכך שהוא יבוא לבקר אותנו והאחות תחכה לפגוש את האח הגדול שלה.

התיווך של המציאות החדשה מתחיל במלונית. "התינוקת הייתה בעריסה ואני התפניתי אל איתי. הושבתי אותו עליי ואת התינוקת עליו, כך שהוא יוכל ללטף ולחבק ולהרגיש שהיא שלנו. בנוסף, הכנתי בתיק הלידה מתנה קטנה, שלקחתי איתי למלונית, שחיכתה ליום המפגש בין האחים. הפגישה ביניהם במלונית הייתה מאד מרגשת. מעולם לא ראיתי את איתי כה נרגש. הוא התפעם: זאת האחות שלי! והגשתי לו מתנה קטנה מאחותו שרק הגיעה לעולם".

למה דווקא מתנה? יש כאלה שיאמרו שזה משהו חומרי.

"נכון, אבל בואו לא נשכח שהתינוק מקבל הרבה מתנות לאחר הלידה וזה חלק מהתרבות שבה אנו חיים. הרעיון הוא לא לשכוח את האח הבכור ושהמתנה תהיה סימלית ביותר, משהו קטן שנשמר איתו ושהגיע מהאחות. ילדים בגיל הרך מבינים יותר טוב מעשים ודברים נוכחים מאשר דיבורים ורציתי שיהיה משהו שיילך איתו ביומיום, שיזכיר לו ערכים שהיה חשוב לנו לתווך לו כמו שותפות, התחלקות וחשיבה על האחר. המתנה שבחרתי הייתה מנשא לבובות, ממש כמו שלי, אבל בדגם מוקטן. הרעיון הוא שהילד יחשוב שהאחות חשבה עליו ושהוא משמעותי בעבורה".

למה בחרת לעבור למלונית?

"בשביל עצמי. על פי האג'נדה שלי כשתינוק נולד נולדת גם אם. כמו שלתינוק יש צרכים גם לי יש צרכים, מה שאנחנו כחברה לא תמיד נותנים לו מקום. התקופה שאחרי הלידה היא תקופה תפעולית, שמאד מרוכזת בצרכים הרבים של התינוק. לי היה חשוב, בהגעה למלונית, להתחשב גם בצרכים שלי: כניסה רכה להורות. פינוק ליולדת, בימים שאחרי הלידה, זו לא מילה גסה. צריך לישון כמו שצריך, לאכול כמו שצריך, ואם באים לבקר – אני לא צריכה לארח בבית. אפשר להגיד שזה מעבר רגוע יותר בין בית החולים לבית. זו השתהות לרגע לפני שמתחילים את ההתמודדות העצמאית בבית. בלידה הקודמת ובנוכחית בחרתי שהילדים ישנו בבית מתוך מחשבה רגע על עצמי. ידעתי שאם הם יהיו איתנו, זה יהיה מאמץ בעבורי. מאמץ זה הוא אפשרי, אבל בחרתי רגע להתפנות לעצמי".

איפה מומלץ להשאיר את הילדים?

"חשוב שהם ימשיכו בשגרה שלהם, תוך תיווך המציאות החדשה. במקרה שלנו, הילדים היו אצל סבא וסבתא, אצלם הם מרגישים בבית. הם המשיכו ללכת לגן ובאו לבקר אותנו במלונית כל יום אחר הצהרים".

כששאלנו את דפנה אם יש לה עוד טיפים להורים בסיבוב השני או השלישי, היה חשוב לה להדגיש שבין אם מדובר בלידה ראשונה או עשירית, "מה שמאפיין את הימים שאחרי הלידה, הוא מעין "ירח דבש", שמתפתח בין התינוק לבין האם. בשלושת הימים הראשונים, התינוק בדרך כלל צמוד לאם. כאן חשוב לזכור שזה רק כרגע, רק עכשיו, ושלאבא יש תפקיד משמעותי מעצם הנוכחות, הזמינות והפניות שלו ליולדת ולתינוק. כיולדת, אני ממליצה לתת לאב להיות שותף החל מהטיפול הראשוני ביילוד, לאפשר לו להרגיש משמעותי גם אם כרגע זה לא הוא שדבוק לתינוק".

מה את ממליצה לאב הטרי?

"לפרגן, קודם כל. זה לא מובן מאליו ללדת. ולעזור מתוך הבנה שאתה באמת משמעותי כשאתה מעורב. במלונית, בעלי ואני הלכנו לכל ההדרכות ביחד מתוך חוויה שרגע לפני שאנחנו יוצאים אל העולם הגדול, יש לנו הזדמנות לקבל כלים שיעזרו לנו. כאמא וכבת זוג, אני לא רוצה לקחת את הבלעדיות על הטיפול השוטף בתינוק והיה לי חשוב ששנינו כצוות, כבר מראשית ההורות, נראה בהורות שותפות, וזה מתחיל עוד במלונית".

באתר של דפנה תוכלו למצוא טיפים מועילים לאמא הטריה ולאבא החדש.

www.dafnayodfat.com

בבלוג של בייבי ליס תוכלי למצוא כתבות שבדיוק מעניינות אותך, אמא חדשה ומהממת!
המומחים שלנו מדברים
המומחים שלנו -פרופ' יריב יוגב


המומחים שלנו - פרופ' רונלה מרום


המומחים שלנו - ג'ני פלדמן